The NCC’s promotion of Legislation in Israel

חוק חינוך מיוחד, תשמ”ח-1988

החוק נועד לקדם ולפתח את כישוריהם ויכולתם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, במטרה להקל על שילובם בחברה. החוק קובע כי ילד בעל צרכים מיוחדים זכאי לחינוך מיוחד חינם במוסד לחינוך מיוחד באזור מגוריו, החל מגיל 3 ועד גיל 21., וקובע הסדרים לענין קביעת זכאות לחינוך מיוחד, הלימודים במוסד, שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ועוד.

תיקון מס’ 26 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 

תיקון משמעותי בחוק העונשין ביחס לקטינים. התיקון קובע את אחריות ההורה (או מי שאחראי על הקטין) לספק לו צרכי מחייה, לדאוג לבריאותו, ולמנוע התעללות או פגיעה בו. בנוסף, התיקון קובע עבירות ספציפיות כלפי קטינים (כמו תקיפה או התעללות בקטין) ובייחוד קבע ‘חובת דיווח’ לרשויות הרווחה או למשטרה על כל אדם במקרה בו היה לו יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי האחראי עליו. בענין זה, התיקון קובע חובה מוגברת לדווח על בעלי מקצוע העובדים עם ילדים.

חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ”א-1991

החוק נועד לתת תוקף של חוק להוראות האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (אמנת האג) עליה ישראל חתמה. החוק נועד להבטיח שילד, אשר נלקח על ידי אחד מהוריו למדינה זרה ללא הסכמת ההורה האחר, יוחזר למדינה שבה הוא מתגורר מהר ככל האפשר. כך, החוק קובע כי מחלוקת בענין מגורי הילד תיקבע על ידי בית משפט במדינה בה הילד חי וגדל, ונועד להבטיח שילדים לא יילקחו מביתם ומהסביבה לה הם רגילים ללא הסכמה או החלטה שיפוטית.

חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, תשנ”ד-1994

החוק מקנה לילד עם מוגבלות זכות להסעה ממקום מגוריו למוסד חינוכי, וקובע הוראות בענין הזכות לליווי בהסעה בידי אדם מבוגר נוסף, במקרים המתאימים.

תיקון מס’ 2 לחוק אימוץ ילדים, תשמ”א-1981 

התיקון קבע, לראשונה, הוראות חוק בנוגע לאימוץ בין-ארצי (הינו, אימוץ ילדים ממדינת חוץ). התיקון הסדיר את אופן הביצוע של אימוץ בין-ארצי, וקבע את סמכויותיהם של כלל הגורמים השונים המעורבים בהליך.

חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, תשנ”ו-1996

החוק מאפשר לקטין לבקש בדיקה לגילוי נגיפי איידס ללא אישור הורה או אפוטרופוס, וקובע תנאים לעריכת הבדיקה ולאופן מתן הודעה לקטין על תוצאות הבדיקה.

תיקון מס’ 4 לחוק גיל הנישואין, תש”י-1950

בעת חקיקתו, חוק גיל הנישואין קבע הגבלות רק לנישואי נערה. התיקון החיל את הוראות החוק גם לענין נישואי נער, וכך נקבע גיל מינימאלי לנישואין הן עבור נערות, והן עבור נערים.

תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), תשנ”ט-1999

התקנות כוללות הוראות בנוגע להעבדת ילד בהופעה או פרסומת, וקובעות הסדרים בענין מתן ההיתר לעבודת ילד והתנאים במסגרת העבודה.

חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים, תשס”א-2001 (כיום: החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים).

החוק נועד לצמצם את האפשרות של פגיעה בילדים ובקטינים על ידי עברייני מין באמצעות הטלת מגבלות על העסקה, בין בתמורה ובין בהתנדבות, של מי שהורשע בביצוע עבירת מין במוסדות הקשורים לקטינים.

חוק זכויות התלמיד, תשס”א-2000

החוק קובע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, ותוך שמירה על כבוד התלמיד, עובדי ההוראה וצוות המוסד החינוכי. החוק קובע, בין היתר, את זכות התלמיד לחינוך, איסור הפליה של תלמיד,  איסור על ענישה גופנית או השפלה, והסדרים בנוגע להקמת מועצת תלמידים, הרחקת תלמיד ממוסד חינוכי, ועוד.

תיקון מס’ 18 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי”ט-1959

התיקון מגביל באופן מפורש את השימוש בילדים מתחת לגיל 15 בתעמולת בחירות.

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001

החוק קובע את זכויותיהם של נפגעי עבירה, וכולל התייחסות ספציפית לקטינים נפגעי עבירה. החוק מעגן את זכותם של נפגעי עבירה לקבל מידע מהרשויות, ולהביע עמדה בצמתים שונים בהליך.

חוק חינוך חינם לילדים חולים, תשס”א-2001

החוק מקנה זכות לחינוך חינם, בבית או במסגרת חינוכית בבית החולים, לילדים חולים או מאושפזים בבית חולים, וזאת בהתאם לצרכים ולמגבלות הרפואיות שלהם.

חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, תשס”א-2001

החוק מחייב לסמן שידורי טלוויזיה כשהם אינם ראויים לצפייה לילדים מתחת לגיל מסוים, למשל אם המשדר כולל התייחסות לאלימות, מין, פורנוגרפיה, עידוד לשימוש בסמים מסוכנים, ועוד.

תיקון מס’ 52 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995

התיקון קובע כי תלמיד הלומד בבית ספר על יסודי או מצוי בהכשרה מקצועית יהיה פטור מדמי ביטוח לאומי מגיל 18 ועד גיל 21, וזאת בעד התקופה שבה הוא תלמיד.

תיקון מס’ 32 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ”ה-1965

התיקון הוריד את גיל ההצבעה לבחירות ברשויות המקומיות לגיל 17.

תיקון מס’ 4 לחוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח-1998

התיקון קובע כי התייחסויות והצעות מיניות חוזרות המופנות כלפי קטין שטרם מלאו לו 15 שנים הן אסורות, אף אם הקטין לא הראה כי אינו מעוניין בהצעות ובהתייחסויות אלה ואף אם לא מתקיימים בין המטריד והקטין יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.

תיקון מס’ 94 לחוק העונשין, תשל”ז-1977.

התיקון קבע חובת דיווח על עבירת מין שבוצעה נגד קטין גם מקום בו הפוגע הוא בן משפחה של הקטין שטרם מלאו לו 18 שנים.

תיקון מס’ 29 לחוק לימוד חובה, תש”ט-1949

התיקון הרחיב את מסגרת חינוך החובה (שנקבעה לפני כן לסוף כיתה י’ בלבד) עד סוף כיתה יב’ וסיום לימודי בית ספר תיכון.

חוק איסור פעילות מסחרית במוסדות חינוך, תשס”ח-2007

החוק מטפל בתופעה של כניסת גורמים מסחריים לבתי ספר לשם הצגה ופרסום של מוצרים ושירותים לתלמידים. החוק אוסר על פעילויות מסחריות שונות בשטח מוסד החינוך, וכן על מסירה של מידע על התלמידים או משפחתם לעוסק או מפרסם.

חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, תשס”ח-2008

החוק מורה על הקמת מרכזי סיוע שייוחדו למתן טיפול ראשוני לקטינים נפגעי עבירת מין או אלימות, כך שקטינים לא ייאלצו לעבור בין גורמים שונים לצרכי טיפול וחקירה. מרכז הסיוע מקנה סיוע ראשוני, לרבות בענין אבחון וטיפול רפואי, אבחון וטיפול נפשי, ופגישה עם חוקר ילדים או חוקר משטרה.

תיקון מס’ 6 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס”א-2001.

התיקון הרחיב את רשימת המוסדות בהם אדם שהורשע בעבירת מין אינו יכול לעבוד, והחיל את החוק גם על ארגונים ועמותות המעסיקים בתמורה או שלא בתמורה חונכים, מדריכים, מורים, מטפלים או מלווים ששוהים עם ילדים במסגרת פעילותם.

תיקון מס’ 16 לחוק כלי היריה, תש”ט-1949

התיקון קובע הגבלות גיל לאימון במטווח קליעה ולהפעלת כלי ירייה.

תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש”ע-2010

התקנות קובעות הסדרים לגבי ילדים שזקוקים להשגחה קבועה ותלויים בעזרת הזולת, ילדים הזקוקים לטיפול רפואי מיוחד, או ילדים עם ליקוי מיוחד. התקנות מכירות, במקרים המתאימים, גם בצרכים המיוחדים של ילדים נכים מתחת לגיל 3, כאשר הם תלויים לחלוטין או במידה רבה בעזרת הזולת.

תיקון מס’ 2 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, תשס”ו-2006.

החוק נועד להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי מי שהורשעו בעבירות מין, גם לאחר שריצו את עונשם, וזאת באמצעות קיום הערכת מסוכנות והשמה בתוכניות פיקוח ומעקב. התיקון החיל את החוק גם על מי שהורשעו בפרסום תועבה והחזקת פרסומי תועבה בהם מופיעים ילדים.

תיקון מס’ 20 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש”ך-1960

איסור פרסום שם קטין שהוא צד להליך אזרחי במקרה שהפרסום חושף פרטים אודות מצבו הבריאותי או שמגלה נסיבות המפורטות בחוק הנוער.

תיקון מס’ 14 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ”ה-1995.

התיקון קבע הסדר מתקדם לפיו ילדים נפגעי עבירה שבית המשפט פסק להם פיצוי כספי מטעם הנאשם יקבלו את הסכום, עד לתקרה של 10,000 ₪, ישירות, ובאופן מיידי, ממרכז הגבייה. כך, קטינים נפגעי עבירה יכולים לנצל את כספי הפיצוי לצרכיהם, ונחסך מהם הליך ממושך.

תיקון מס’ 8 לחוק הספורט, תשמ”ח-1988

התיקון קובע הסדרים שונים, בין היתר בנוגע למעבר ספורטאים קטינים מאגודת ספורט אחת לאחרת.

תיקון מס’ 6 לחוק גיל הנישואין, תש”י-1950.

התיקון העלה את גיל הנישואין המותר בישראל, שעמד לפני כן על 17, ל-18 שנים.

תיקון מס’ 8 לחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ”ט-1969.

התיקון מסדיר את הליך ההשעיה של עובד חינוך בבית ספר במקרים בהם הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת מין או עבירת אלימות חמורה נגד ילדים.

חוק אומנה לילדים, תשע”ו-2016.

החוק הסדיר לראשונה את פעילותן של משפחות אומנה, קבע את אחריות המדינה למערך האומנה, והגדיר את הזכויות, החובות והסמכויות של הצדדים בהליך, לרבות הילדים. בנוסף, החוק קבע מנגנון לבירור תלונות של ילדים המושמים באומנה ובהשמה חוץ-ביתית ועל מינוי ממונה לקבלת התלונות ולבירורם.

תיקון מס’ 10 לחוק אימוץ ילדים, תשמ”א-1981.

התיקון איפשר לגלות ולפרסם את דבר האימוץ, אם המאמץ והמאומץ חפצים בכך. התיקון כולל סייגים לגילוי על מנת להגן על פרטיות ילדים וצדדים שלישיים.

תיקון מס’ 9  לחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ”ט-1969.

התיקון מסדיר את הליך ההשעיה של עובד שירות בבית ספר במקרים בהם הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת מין או עבירת אלימות חמורה נגד ילדים.

תיקון מס’ 9 לחוק זכויות החולה, תשנ”ו-1996

התיקון קובע כי במקרה בו הורה הורשע בביצוע עבירת מין או אלימות כלפי ילדו הקטין, או הוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה כאמור וכל עוד מתנהל ההליך הפלילי, לא תידרש הסכמת אותו הורה לטיפול רפואי בילד ולא יימסר לו מידע לגבי הטיפול הרפואי בילד. וזאת, במטרה להגן על הילד ולאפשר לו לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש לו עקב הפגיעה.